עלילה א' – חלומה של קרימהילד                                                                                

אִמָּם, הַגְּבֶרֶת אוּטֶה,⁸ מַלְכָּה רַבַּת-תִּפְאֶרֶת,

אֲבִיהֶם, וּשְׁמוֹ דַּנְקְרַט,⁹  רַב-מַעֲלָלִים הָיָה,

מַצְבִּיא בַּעֲלוּמָיו, צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ,

אֶת מַמְלַכְתּוֹ הוֹרִישׁ לִשְׁלֹשֶׁת הַבָּנִים. 

הָיוּ שְׁלָשְׁתָּם אֵפוֹא, כְּפִי שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי,

מְלָכִים רַבֵּי-עֱזוּז. עָבְדוּ אוֹתָם מֵיטַב 

הָאַבִּירִים בָּאָרֶץ. נוֹדְעוּ מַעֲשֵׂיהֶם 

לְעֹז וְלִגְבוּרָה, לְאֹמֶץ בִּקְרָבוֹת.

כָּךְ הַאגֶן¹⁰ וְאָחִיו הוּא דַּנְקְוַרְט¹¹ גְּבַהּ הַלֵּב

אִישׁ טְרוֹנֶג, וּכְמוֹתוֹ גַּם אוֹרְטֶוֵין¹² אִישׁ מֶץ.   

כָּךְ תְּאוֹמֵי מַרְקִיז, גֶּרֶה¹³ וְאֶקֶוַרְט,¹⁴                 

כָּךְ פוֹלְקֶר¹⁵ אִישׁ אַלְזֵי , נוֹדַע בְּרֹב כֹּחוֹ.                                

כָּךְ רוֹמוּלְט הַגִּבּוֹר, הוּא שַׂר הַטַּבָּחִים,

כָּךְ הוּנוֹלְט וְכך סִינְדוֹלְט,¹⁶ מֵאַבִּירֵי חָצֵר     

וּמְשָׁרְתֵי מְלָכִים. וְעוֹד מֵאֲצִילֵי

חָצֵר שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם פָּרְחוּ מִזִּכְרוֹנִי.

כָּךְ דַּנְקְוַרְט הַמַּצְבִּיא, וְאוֹרְטְוֵין בֶּן אָחִיו

אֲשֶׁר עַל בֵּית הַמֶּלֶךְ;  גַּם סִינְדוֹלְט וּבְיָדוֹ

גְּבִיעַ הַשַּׁלִּיט,  וְהוּנוֹלְט רֹאשׁ לִשְׁכָּה -

מֵיטַב הָאַבִּירִים וְגִבּוֹרֵי קְרָבוֹת.

אָז קְרִימְהִילְד בִּשְׁנָתָהּ חָלְמָה, רוֹאוֹת עֵינֶיהָ

כֵּיצַד הִיא מְאַלֶּפֶת בַּז¹⁷ פֶּרֶא עַז, אֵיתָן,

כֵּיצַד שְׁנֵי נְשָׁרִים קְרָעוּהוּ לִגְזָרִים.

נִשְׁבַּר לִבָּהּ מִצַּעַר לְמַעֲשֵׂה הַקֶּטֶל.

לְאוּטֶה הַגְּבִירָה אֶת חֲלוֹמָהּ הִגִּידָה,

הָאֵם אֶת הַפֵּרוּשׁ מִקְרִימְהִילְד לֹא הִסְתִּירָה:

"הַבַּז הַמְאֻלָּף הוּא אִישׁ אָצִיל, עָלַיִךְ

לִשְׁלֹחַ לַחָפְשִׁי. יִשְׁמֹר אוֹתוֹ הָאֵל."

"מַה טַּעַם תְּדַבְּרִי, אִמִּי, עַל גֶּבֶר? הֵן

מָחַלְתִּי בְּחַיַּי עַל אַהֲבַת אַבִּיר.

יָפָה וּבְתוּלָה אֶחְיֶה עַד יוֹם מוֹתִי,

לָעַד לֹא אֶשָּׁבַע לְאַהֲבַת הַגֶּבֶר."                                                        

"אַל תִּשָּׁבְעִי לַשָּׁוְא," הֵשִׁיבָה לָהּ הָאֵם.

"כִּי אִם יִמַּס לִבֵּךְ אֵי פַּעַם בְּחַיַּיִךְ,

מֵאַהֲבָה יִהְיֶה זֶה,  עוֹד אֵשֶׁת חֵיק תְּהִי

לַגֶּבֶר הַיָּאֶה, בִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים."

"הַנִּיחִי לַדְּבָרִים, גְּבִרְתִּי," הֵשִׁיבָה קְרִימְהִילְד,

"רַבּוֹת רָאִינוּ אֵיךְ  הָפַךְ גּוֹרַל גְּבִירָה

מֵאַהֲבָה לְעֶצֶב. אֲשֶׁר עַל כֵּן עָדִיף לִי 

לְהִתְנַזֵּר מִזּוֹ וְגַם מִזֶּה לִפְרֹשׁ."          

כָּךְ מִלִּבָּהּ הִדִּירָה אֶת אַהֲבַת הַגֶּבֶר.

יָמִים רַבִּים יָצְאוּ בְּאֹשֶׁר, לֵב עַלְמָה

לֹא שָׂשׂ אֶל אַהֲבָה, הִיא לֹא חָשְׁקָה בְּאִישׁ.

אַךְ בְּבוֹא יוֹם תִּהְיֶה רַעְיַת אַבִּיר טוֹבָה.

עוֹד יְסֻפַּר כֵּיצַד, נָקְמָה אֶת מוֹת  הַבַּז,                                       

עַל פִּי פֵּרוּשׁ הָאֵם. כֵּיצַד מוֹתוֹ נָקְמָה

מִקֶּרֶב בְּנֵי בֵּיתָהּ אֲשֶׁר רְצָחוּהוּ נֶפֶשׁ,

בְּנֵי אִמָּהוֹת רַבִּים מָצְאוּ מוֹתָם בָּזֹאת.